שביל ישראל מקטע 10 – כפר תבור למשהד

הסתבר לנו שהם גם כרגע בחגיגות ה – 800 לכנסיה

לאחר הביקור החלטנו לעשות את העצירה הראשונה שלנו, הפעם עצירה קטנה רק כדי לאכול משהו קטן אל מול הנוף המרהיב שנמצא במקום, ולאחר כמה דקות של עיכוב חזרנו חזרה בחזרה בשביל הצר לעבר “שער הרוחות” וכמה מטרים לאחר השער מצד ימין פנינו ימינה לפי סימון השביל לתחילת הירידה מההר ובשילוב עם סימון השבילים הירוק.
הירידה עצמה מאתגרת במיוחד בימים לאחר הגשמים מכיוון שהבוץ מקשה על הירידה ומוסיף עוד כמה ק”מ לכל רגל לכן צריך לרדת בזהירות בין עצי האלון ואורנים.

הירידה עצמה הינה בתוך שביל יחסית צר העובר בין סלעים, לאחר הליכה קצרה תגיעו לכביש גישה לרכבים לטובת עליה לפסגה, במקום יש קיוסק שמי שמעוניין לקנות משהו לאכול או לשתות או אפילו מזכרת מהמקום מוזמן לקנות.
כל אלו שזה פחות מעניין אותם, מוזמנים לצפות לאחור לראות את הירידה שירדתם וכן ניתן לראות מלמטה את הכניסה

בשלב זה אנחנו נפנה ימינה לתוך הכפר שיבלי, אנחנו נלך בתוכו לאורך כמה דקות, נוכל לראות על עמודי החשמל את הסימון של השביל ביחד עם סימון השבילים הכחול.
ולאחר עוד מספר דקות של הליכה אנחנו נפנה שמאלה עדיין בדרך סלולה

עד אשר נגיע לעוד עיקול שמאלה ובשלב זה נתחיל ללכת בדרך עפר כבושה, למקום יש פוטנציאל רב מאוד, ההליכה הינה בתוך בוסתנים ומטעים של תושבי המקום אבל גם לא מעט זבל , זבל ועוד זבל…. לצערי הרבה הזבל דיי הרס לנו את ההליכה, הריחות של הזבל וגם של הפרות שנמצאות בדרך לא היטיב עם המסלול

כמה דקות של הליכה משם נגיע לצומת דרכים, פניה שמאלה תוביל אותנו לתוך הכפר דבוריה ופניה ימינה תיקח אתנו לשמורת אלוני קשת אשר לשם נפנה. (זאת התמונה של הפניה שמאלה)

לאחר עוד מספר דקות אנחנו נפנה שמאלה לכיוון צפון ונוכל להבחין בדרך סלולה לרכבים אשר איתה נמשיך הלאה תוך כדי ליווי של סימון השבילים השחור.
בדרך נראה שילוט לכיוון נחל דבורה והר דבורה ואנחנו נלך לכיוונם

מי שלא שם לב אבל מדובר על דרך אשר נמצאת בעליה ולאחר 2.5 ק”מ אנחנו נפנה לסימון השבילים הכחול אשר פונה שמאלה ולאחר זמן קצר לאחר מכן נשנה שוב את סימון השבילים לסימון בצבע הירוק, ההליכה בשביל הזה הינה על דרך כבושה אבל לא סלולה והיא כוללת ירידות ועליות עד אשר מגיעים לתצפית הר תבור אשר צופה על הכפר דבוריה והר דבורה (קחו בחשבון שזה ההר שנתפס עליו עוד מעט )

לאחר ההתבוננות בתצפית היפה אנחנו נמשיך ללכת בסימון השבילים הירוק ולאחר כ 1.5 ק”מ נעבור לסימון השבילים השחור , אנחנו נפנה שמאלה בשביל השחור ולאחר כמה דקות הליכה נפנה ימינה לכיוון הסימון של השביל אשר מראה לנו את המשך הטיפוס הפעם לפסגת הר דבורה.
לאחר הליכה קצרה נגיע לפסגת ההר ומשם נוכל לראות את נצרת , עמק ישראל וגם את אזור הגלבוע כמו כן נראה את הקניון של נצרת עלית וגם את הבתים הצבעוניים של עין מאהל כמו
כן נעשה גם עצירה קלה לקפה, רק פאדיחה קטנה, שכחתי את הכוסות בבית אז שתינו מהפינג’ן עצמו

בפסגה נבחין כי אנחנו במפגש של שלושה שבילים, אדום , כחול ושחור.
נצפה קצת בעננים בשמים

בשלב זה אנחנו נעבור לסימון השבילים הכחול אשר מתחיל לרדת מפסגה נוכל גם לראות לטאה על האבן עם הסימון של השביל

בדרך נעבור גם נחל קטן או מים שפכים, עדיין לא הצלחנו להבין מעל מה דלגו,
ולאחר כמה דקות הליכה שוב נראה אותו אבל הפעם אנחנו אמורים לחצות אותו כדי להגיע לסימון השבילים האדום ונפנה בו לימינה.
חשוב לשים לב, הסימון מעכשיו קצת בעייתי, גם הפניה ימינה פה לא מובנת בכלל מכיוון שמצד שמאל של השביל תראו סימון של השביל על עמודה (אלו הסימונים המטעים)

הפניה ימינה אמורה להיות מסומנת על גבי גלגל משאית ( לא בחירה טובה לסימון שבילים ) אשר כנראה הוזז ולכן הסימון לא מראה לכיוון הנכון.
בשלב זה אני ממליץ לאנשי האנדרואיד להוציא את הטלפון הנייד לנווט קצת עם האפליקציה של השביל, זה ביחד עם טעינה של כל המסלול בשעון של דני חברי למסלול מנע מאיתנו בירבור גדול בחלק הזה של המסלול (ושמעתי על לא מעט מטיילים שהתברברו פה)
לאחר הפניה הימינה יש לנו כמה ק”מ של הליכה עד אשר נגיע לכביש בין עין מאהל לנצרת עילית.

ההליכה הינה לא קלה, כאשר רובה בעליה סביב בוסתנים יפים אבל גם עוברים בצמוד לזבל כנראה של תושבי עין מאהל אשר הפכו את הטבע לפינת זבל לא סימפטתית בכלל, כמו כן חלק לא קצר מהשביל הזה עובר בתוך שדות קוצים וכדי לקצר , כנראה שלא עברו במסלול הרבה זמן  מכיוון שהוא לא מסודר כמו שאר המסלולים שעברנו עד כה. (גם השילוט לא מדהים בכלל)

לאחר שעברנו כמה פניות חדות נגיע לסיום העליה אשר נמצאת בצמוד לכביש, לא צריך להתפתות לטפס לכביש (לא לפנות שמאלה בסיום העליה) אלא שמגיעים לסיום העליה אנחנו נמשיך עם השביל ימינה לכיוון הכפר עין מאהל, אבל חשוב לעצור שניה לנשום ולהתבונן ימינה לראות את כל המסלול אשר עשינו עד כה וכמובן את הר תבור הפעם קצת ממרחק אבל עדיין יפה וכמובן שזה דורש תמונה, אפילו כמה תמונות

**** תמונות ****

אז אנחנו נמשיך ללכת בצמוד לגדר ( מצד ימין ) עד אשר נגיע לפתח של הגדר ודרכו ונחבור לכביש , נוכל גם לראות את הבניה בכפר עין מאהל , מסתבר שבעבר היה פה גם מגרש כדורגל אשר כבר לא נמצא שם.
הבתים שם צבועיים במגוון צבעים, אני בטוח שאם היינו רואים זאת בחו”ל כנראה שהיינו יותר מתרגשים מכך אבל בגלל שראינו את כל הזבל ואי הסדר המקום אי אפשר שלא לחשוב איך אפשר לעשות זאת אחרת

כעת שהגענו לכביש אנחנו נפנה שמאלה וישר ימינה לכיוון הר יונה.
תכלס החלק הזה במסלול הוא דיי סתמי.. הליכה על מדרכה לאורך מספר ק”מ כאשר רואים סימונים על גבי עמודי התאורה באמצע הכביש, היתרון פה זה שכל החלק הזה של המסלול הינו בירידה ומאפשר קצת לשחרר את הרגלים והידיים לאחר העליה של הר יונה (הר יונה הינו בגובה 573 מטר מעל פני הים) .
אנחנו המשכנו ממש עד הכיכר אשר פונה לכיוון משהד אבל מכיוון שראינו כי ישנם פקקים רבים למטה החלטנו לוותר על התענוג .

בשלב זה הוצאנו את הנייד כדי להזמין מונית בחזרה לכפר תבור באפליקציית Get Texi אבל לא מצאנו מונית, פתאום ראינו מונית על הכביש הרמנו יש וכמובן שנהג המונית ישר עצר לנו, בחור נחמד מנצרת ששמע אותנו מדברים על כך שאנחנו רעבים וצריכים למצוא מקום לאכול צהריים מכיוון שלא אכלנו צהריים, אז הוא המליץ לנו על מסעדה נחמדה מאוד שהיתה על הדרך בכפר כנא ( בגלל פקקים בנצרת זאת היתה הדרך היחידה לחזור לכיוון הרכב) , מסעדת המעיין

הבחור אפילו הציע לנו לשבת במקום בשקט ובנחת ולא להיות בלחץ אבל לא היה לי נעים מכיוון שהוא גם אמר לנו שהוא בדיוק בדרך הביתה לאישתו.
שהגענו לרכב “חטפנו” את הפצצה כאשר שאלנו אותו כמה אנחנו חייבים לו, נסיעה של 20-25 עלתה לנו כ 200 ש”ח , התעצבנו אבל גם מצד שני לא יכלנו להשאר שם יותר מכיוון שהתחיל להיות מאוחר, וגם הרווחנו ארוחה לא יקרה על הדרך וגם חומוס הביתה 🙂

אז לאחר יום ארוך והליכה של כמעט 24 ק”מ התחלנו בדרך חזרה היתה בסביבות השעה 17:00,
כאשר בשעה 18:00 הגעתי הביתה.
אפשר לומר עוד יום עבודה 🙂  כמעט 12 שעות , מדובר על יום לא קצר אבל מהנה.

עוד דבר קצת לידיעה, מכיוון שאני לא הכרתי את זה, לאורך כל מסלול ראינו שלטים של מסבירים על התקרבות למעבר אירי, הבנו שכנראה מדובר על הכנה לטובת הגשמים ונחלים.
בפועל מדובר על ” נקודה חצייה של נחל או מקווה מים בה המים רדודים ומאפשרים מעבר מגדה לגדה”

לסיכום
לא מדובר על אחד המקטעים היפים של המסלול, היופי הינו בעיקר בתחילת המסלול בטיפוס על הר תבור והירידה ממנו, שאר המסלול אומנם נחמד מאוד להליכה, אבל ההרגשה הינה כאילו הולכים בתוך פח זמן גדול, חבל שמקטע עם כזה פוטנציאל ממומש בצורה כזאת וחבל שמסלול כזה שמביא עליו גם מטיילים מחו”ל נראה ככה וכך תיירים יחוו את מדינת ישראל.
מבחינתי זה היה עוד מסלול שצריך לעבור כדי לסיים את כל המסלול עצמו

ועוד משפט לסיכום (הפעם יש יותר משמעות למשפט איתו אני מסכם כל טיול) , כאחד שמטייל הרבה בטבע, הטבע הוא שלנו. אם אנחנו לא נשמור עליו ועל הניקיון שלו אף אחד אחר לא יעשה זאת וככל שנראה לילדים שלנו כיצד שצריך להתנהג בטבע כך נגדל דור שונה מהדור הנוכחי .ולכן אודה שאתם יוצאים לטבע תצאו עם שקית זבל כדי לאסוף את הזבל שלכם ואם תראו זבל בדרך אל תתביישו להרים גם אותו גם כדי לנקות את הטבע וגם כדי לראות לילדים שלנו כי אפשר אחרת